"פסק דין מס דירה שלישית יעמוד במבחן משמעותי כשיוגש התקציב הבא לכנסת ויונח חוק הסדרים" / ראיון עם עו"ד דן מרזוק

מראיין: עו"ד יובל יועז (בוגר מחזור מס' 1 של תוכנית תל אביב-נורת'ווסטרן) ​מייסד "משמר הדמוקרטיה הישראלית", שותף ב"קרניאל ושות' יועז-ברקת-יונש משרד עורכי דין", פרשן משפטי ב"זמן ישראל", מרצה מן החוץ בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב.

למה הלכת למסלול מקצועי של ייעוץ משפטי בכנסת? מה משך אותך דווקא בסוג הזה של העשייה המשפטית?

"העבודה בכנסת היא עבודה מאוד ייחודית ומאתגרת. זו עבודה של שירות מקצועי-משפטי, בזירה שהיא פוליטית, שבה מתקבלות החלטות המעצבות את החיים של כל אחד ואחת מאיתנו. קסם לי להיות בצד המקצועי של הדברים וללוות את עבודת הכנסת מבחינה מקצועית. קשת הנושאים הרחבה שמעסיקה את הכנסת הופכת את האתגר למעניין אף יותר. רציתי להיות חלק מגוף מקצועי שיש לו השפעה במידה מסוימת על עבודת הכנסת".

אתה יכול לנסות לאפיין מה כוללת אותה השפעה?

"המשפטנים בכנסת, הם לא הטייסים המובילים, הם יותר הנווטים. התפקיד שמוטל על הייעוץ המשפטי לכנסת הוא להתוות למעצבי המדיניות את המסגרות המשפטיות שבהן הם רשאים לפעול. לפעמים לקביעת המסגרות יש ערך רב. במקרים לא מעטים הצלחנו להכניס את הדברים לתוך מסגרת משפטית נכונה. כמובן שיש מקרים בהם הצלחנו פחות והתקבלו בכנסת חוקים על אף העמדה שלנו".

הייעוץ המשפטי שניתן על ידי הלשכה המשפטית לחברי הכנסת לא מחייב אותם. לח"כים יש הפררוגטיבה לעשות את מה שהם מבינים, בין אם זה בהתאם לחוות הדעת שלכם, ובין אם לאו. מה זה עושה לעבודה המקצועית שלכם?

"נכון, חוות הדעת שניתנות על ידי הייעוץ המשפטי לכנסת, הן בכתב והן בעל פה, לתוכן החקיקה וגם בעניינים של שאלות חוקתיות, אינן מחייבות. ובאמת, במהלך השנים היו מקרים שסברנו שהצעת חוק כזו או אחרת סובלת מקשיים חוקתיים, אבל בסופו של יום לא התקבלה עמדתנו וההצעה התקבלה. כך למשל היה בחוקי המסתננים, הראשון והשני, כך היה במרכיבים מסוימים בחוק החרם, כך היה בחוק ההסדרה. אבל אלה דווקא החריגים שלא מעידים על הכלל. ברוב המקרים חברי הכנסת קשובים להערות של הייעוץ המשפטי לכנסת בענייני תוכן. בהרבה חוקים רגישים מבחינה פוליטית, הייתה נכונות מצידם להטמיע שינויים שהמלצנו עליהם. למשל חוק הנכבה, חוק ועדות קבלה, חוק ההדחה ואפילו בחוק הלאום. המודל הזה משחרר את המשפטנים בכנסת להביע את עמדתם המקצועית מבלי שהדבר ייתפס בעיני חברי הכנסת כניסיון לפגוע בשיקול הדעת שלהם".

"המרכיב השני באחריות שמוטלת על הייעוץ המשפטי לכנסת הוא המרכיב הפרוצדורלי. אם בנושאי התוכן חוות הדעת אינן מחייבות, הרי שבתחום הפרוצדורלי המצב הוא שונה. מקובל בכנסת במשך שנים רבות שחוות הדעת בתחומים הפרוצדורליים הן אכן מחייבות. זה עמד במבחנים מעשיים בכנסת, גם בעת האחרונה – למשל המקרה של ההצבעה על ההצעה להקים ועדת חקירה פרלמנטרית בפרשת הצוללות, שם נשאלה השאלה האם ביטול ההצבעה על ידי יו"ר הכנסת יריב לוין הייתה כדין. כל העיניים הופנו אל היועצת המשפטית לכנסת, שגית אפיק, שהייתה צריכה להכריע באותה סוגיה".

בפסק דין מס דירה שלישית, במהלך הדיונים בעתירה (גילוי נאות – הייתי אחד מעורכי הדין שייצגו את העותרים בתיק) הגיע יועמ"ש הכנסת איל ינון, ואמר לשופטים, היה לנו את פס"ד מגדלי העופות, עשינו בו שימוש מושכל והוא סייע לנו להציב גבולות אבל השפעתו פגה. ואולי הגיע הזמן שתתנו לנו עוד פסק דין שכזה, כדי שנוכל לחדש ההרתעה. נוכח התוצאה באותו מקרה, האם ההרתעה חזרה?

"פסק דין מיסוי דירה שלישית הוא פסק דין חשוב ביותר מבחינת הכנסת והתנהלות הממשלה בכנסת. במבט צופה פני עתיד, מוקדם עדיין להעריך עד כמה פסק הדין אכן ירתיע כאשר יעמוד במבחן אמיתי של חוק הסדרים במסגרת תקציב המדינה הבא. חוק מיסוי דירה שלישית הרי בא במסגרת חוק הסדרים רחב היקף. הדבר ייבחן בחוק ההסדרים הבא, בפעם הבאה שיובא תקציב לכנסת. מעניין יהיה לראות מה יהיה היקף חוק ההסדרים, כמה זמן יינתן לכנסת לדון בו, ואז ניתן יהיה לבחון האם יש השפעה לפסק הדין גם באירועים בסדרי גודל כאלה. כל עוד הכלי של חוק ההסדרים חי וקיים, אם הכנסת תמשיך לעבוד בסד זמנים כל כך קצר, אני לא אתפלא שניקלע לאותם מצבים חריגים כמו זה שאליו נקלענו במיסוי דירה שלישית".

פס"ד מגדלי העופות (בג"ץ 4885/03 ארגון מגדלי העופות אגודה חקלאית שיתופית בע"מ נ' ממשלת ישראל, פ"ד נט(2) 14 (2004)) נחשב לפסק הדין המנחה בנוגע להקפדה על הליכי חקיקה כתנאי לחוקתיותו של חוק, והביקורת השיפוטית הנדרשת ביחס לאותם הליכי חקיקה, עד לפסק הדין בעניין מס ריבוי דירות. בפסק דין זה הוגדרו העקרונות המינימליים המחייבים במסגרת הליכי חקיקת חוק: עקרון הכרעת הרוב, עקרון ההשתתפות, עקרון השוויון בהליכי חקיקה ועקרון הפומביות.   (י.י)

מצבים של עבודה של הכנסת בסד זמנים קצר ראינו גם במהלך השנה האחרונה, בתקופת הקורונה, לרבות תיקונים חוזרים ונשנים לפקודת בריאות העם, חוק הקורונה הגדול והתקנות לפיו. האם הכנסת כבר הפסיקה לתפקד כלהקת המעודדות של הממשלה?

"המשבר הבריאותי והכלכלי שפוקד את המדינה מתלבש על משבר עמוק אחר, שהוא המשבר הפוליטי-חוקתי שקיים בישראל כבר למעלה משנתיים. מבין רשויות השלטון, הכנסת נפגעה באופן הקשה ביותר כתוצאה מהמשבר הפוליטי. נגרם שיתוק כמעט מלא של הכנסת, שעוסקת בעת האחרונה כמעט רק במשבר הקורונה. כבר שכחנו מהי כנסת המתפקדת בצורה מלאה. כנסת שיש בה חקיקה, שהיא במה מרכזית של השיח הציבורי בישראל. אני מקווה שבתום המשברים שפוקדים אותנו הכנסת תחזור להיות שחקן משמעותי גם באתגר שיקום הכלכלה וגם בעיצוב החיים במדינה".

יש תוצרים שהכנסת הוציאה תחת ידיה בשנים האחרונות, שיש הסכמה רחבה שהם תוצרים לא ראויים. למשל, חוק פיצול תאגיד השידור הציבורי. לדעתך, מה צריך לקרות כדי שתוצרי החקיקה יהיו מושפעים יותר משיקולים עניינים ופחות משיקולים פוליטיים קצרי טווח?

"החקיקה, בסוף, היא מעשה פוליטי. הקושי הוא שלחקיקה יש היבטים שלא תואמים את המעשה הפוליטי היומיומי, שבעידן הנוכחי מתנהל במידה רבה בזירה התקשורתית. בחקיקה יש קביעת נורמות בעלות השלכות ארוכות טווח, היא מחייבת דיונים מעמיקים ותפיסה הרמונית שמתכתבת עם השיטה ועקרונות היסוד. לא כל גחמה וכותרת בעיתון אמורה לטלטל אותה. בישראל מעשה החקיקה נתפס לפעמים אצל שרים וח"כים ככלי הזמין הכמעט יחידי שעומד לרשותם למתן מענה ציבורי לבעיות השעה".